תפקידי באימון אישי ועסקי 


תפקידי הוא להיות צופה קפדן בדרך שבה המתאמן מתאר את העולם שלו. אני אתבונן לא בפעולות שלו (Doing) אלא במי האדם פועל (Being) ובמשאבים (Having) שלו ויחד נחקור את הפער בין המצוי לרצוי בחייו.
הגישה שלי באימון לגבי פעולות, היא שהמתאמן יפעל כשהוא יבחר פעולה שהיא במתאם להוויה שלו, הערכים שלו , דרך מי שהוא. נבדוק מי הוא לגבי הסיטואציה ולא מה הוא הולך לעשות.
לדוגמא: אם מתאמן בא להתאמן על בחירת קריירה, אנחנו נחקור יחד מה זו בחירה עבורו? איך הוא מקבל החלטות? מאיזה מקום הוא עושה את בחירת הקריירה? האם בגלל שמצפים ממנו? זה שמודאג כלכלית? זה שלא מסופק בעבודה הנוכחית. זה שעצבני? או זה שמחפש את היעוד שלו? נתבונן על השיחות הפנימיות שיש לו לגבי מציאת עבודה או קריירה.

החקירה ההוויתית חושפת נקודות עיוורות, חושפת את חוקיות חייך, את הסיבות שבגללן דברים בחייך לא עובדים. היא נותנת מגוון אפשרויות של דרכי פעולה אחרי שחקרנו את ההוויה.עבודה זו מעניקה למתאמן כלים לבחירות הבאות שלו בחיים, מתוך אינספור האפשרויות שפתוחות לפניו.

חקירת שלושה מרכיבים עיקריים:

הוויה –הדרך שבה אנו נוכחים בחיים שלנו, להיות מישהו שחי את המושג הוויה בחיו, זה להיות אדם שיכול להתבונן בעצמו תוך כדי שהוא פועל, ולראות איך הוא נראה מבחוץ. ההוויה הינה צעד אחד לפני הפעולה. למשל כשאני שמח, אפשר לראות בפנים בטון דיבור באיך שאני מדבר שאני שמח, בלי שאמרתי לכם שאני שמח.

מציאות – חקירת ובירור המציאות והצגת העובדות כפי שהן. האונטולוגיה מחויבת לחקר המציאות מתוך בהירות מקסימאלית, מכיוון שלכל אדם מציאות משלו, שעוצבה ע"י מחשבותיו, אני לא אקח כמובן מאליו את המציאות שלך. למשל: מתאמנת מספרת לי שמשהו בעבודה מאוד פגע בה, אני אברר איתה, מה הוא אמר בסיטואציה? מה היא אמרה?

השפה – שימוש בשפה מדויקת, כלומר נתבונן על המושגים המשקפים את עולמינו, מה הם אומרים לך, מתוך גישה חיובית ומגדילה. כשמתאמן אומר אני רוצה להיות מאושר, אני אבדוק איתו מה זה אומר לו? איך נראה אדם מאושר? בנוסף נתמקד במה ש"יש" כי במציאות יש את מה שיש. לדוגמא: אם מתאמן אומר שהוא לא אסרטיבי, נבדוק מה הוא כן, אולי מי שהוא כן זה חושש או מתבייש או שיש לו אמונה שאסרטיביות תפגע בו.